שיליאן יוסף ואחרים נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ

פסק - דין

מבוא

1. מונחות בפני בקשת הנתבע (להלן: "המבקש" או "הבנק") לדחיית התביעה על הסף לפי תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "תקנות סד"א) ובקשת המשיבים (להלן:"התובעים " או "המשיבים") למחיקת תשובת המבקש לתגובתם.

בטרם אכנס לעובי הקורה אציין, כי ניתנו לצדדים הזדמנויות רבות להגיע להסכמות על מנת לייתר התובענה מחוץ לכותלי ביהמ"ש. לצורך כך איפשרתי לצדדים דחיות חוזרות ונשנות במטרה לקדם במו"מ אך ללא הועיל. אציין עוד כי המתנתי להודעת הצדדים בדבר הגעה להסכמות עד לסיומו של יום ה-1.7.2010 כפי החלטת ביהמ"ש מתאריך 20.6.2010. משלא הגיעה כל הודעה אין לביהמ"ש אלא לפנות אל הדין שייקוב בנסיבות את ההר.

רקע

2. בתאריך 25.5.1999 הגיש הבנק כנגד המשיבים תובענה לבימ"ש זה במסגרת ת"א 1844/99 (להלן: "תביעת הבנק") לתשלום חוב הנתבע 1 בסך 10,974 ש"ח בחשבון העו"ש שלו בבנק וכן חוב נוסף בשל הלוואה שנטל והנתבע 2 ערב לפרעונה בסכום של 1,477,987 ש"ח. התביעה התבססה על הסכמים שנערכו בין הצדדים.

3. לאחר שנשמעו ראיות והוגשו סיכומים בתביעת הבנק נתן ביהמ"ש (כב' הש' ניסים ישעיה) בתאריך 25.4.07 פס"ד ובו דחה את טענות המשיבים, קיבל את גרסת הבנק וקבע בפסה"ד כי ההסכם עליו חתמו הינו הסכם הלוואה כשר שנחתם בידיעת ובהסכמת הצדדים.

כמו כן אימץ ביהמ"ש את חווה"ד שנמסרה על ידי מומחה שמונה על ידו, רוה"ח נתן יזרלביץ, (להלן:"המומחה") וקבע כי המשיבים ישלמו לבנק "את הסכומים שיתקבלו על פי קביעת המומחה בסעיף 4(ו) לחוות דעתו ובכפוף לאמור בסעיף 65 לסיכומי התובע", סעיף בו התחייב הבנק שלא לגבות סכומים פעמיים מאחר ומאז הגשת תביעת הבנק הוא מימש מעת לעת ני"ע שתמורתם זוכתה בחשבון. בנוסף, חוייבו המשיבים בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

4. סעיף 4(ו) לחוו"ד מומחה ביהמ"ש מציג טבלה בה פורטו יתרות החוב של המשיבים לפי דרכי חישוב שונות תוך הנחה שהסכם ההלוואה תקף ומחייב וכך צויין בו:

"במידה ובית המשפט יפסוק כי הסכם ההלוואה הינו בר תוקף, הרי המחלוקות בין הצדדים נוגעת בעיקר: לשיעורי ריבית בפיגורים של ההלוואה, ומכירת מניות תיא.(כך במקור א.ב.).

קיימות 4 אפשרויות לחובם של הנתבעים לבנק כלהלן:

שיעורי ריבית פיגורים

בהלוואה

שיעורי ריבית עו"ש לפי

ניירות ערך תיא לפי

יתרת חוב 30.4.00 ש"ח

יתרת חוב 30.4.99 ש"ח

נספח

מומחה

בנק